השח-רחוק לא מפסיק לזמזם

אביטל, ידידי משכבר הימים, עורך בימים אלה מחקר על תולדות השחמט בארץ ישראל. המחקר הוא רציני ומעמיק, אבל מדי פעם גם נופלות לידיו פנינים של הווי ארצישראלי מתקופת המנדט. כך למשל, הפרסומת הזאת, המופיעה בירחון "השחמט" שהודפס בירושלים בראשית המאה הקודמת:

השחמט בתלמוד המרבה לשחמט - מרבה חכמה ; שחמטן מצוין - איש מבורך ; כשרון שחמטי ברכה מן השמים ; שחמטן בבגדים קרועים - מכובד יותר מאיש בבגדים חדשים, כמובן, יוצא מן הכלל המלובש בבגדים של "המלביש". כדג למים כן זקוק השחמטן למכנסים של "המלביש", כי רק אז יוכל לשבת בראש צלול ולהתעמק במשחק, ולא יצטרך לחשוב על אודות שלמות המכנסים, הואיל והחליפות, מכנסים, מעילים, כתנות, גרבים וכל הסחורות הנמצאות בביה"מ החדש "ה מ ל ב י ש" שע"י הראי-נע "ציון" שברחוב יפו, בירושלים, הן טובות, יפות, וזולות.

המקור, כפי שהודפס בסתיו 1923:

( הפתיח )

( והפרסומת המפתה )